פיצוי כספי בהליך פלילי
הוראת סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב נאשם לשלם לקורבן עבירה פיצוי כספי על נזק או סבל שנשא בו וזאת - מבלי לאלצו לכתת רגליו ולהגיש תביעה אזרחית.
המדובר בחיוב כספי שבא לפצות את קורבן העבירה ולהצביע על כך שגורלו הוא בעל השלכה בהליך פלילי.
הפיצוי הכספי במסגרת ההליך הפלילי מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף וזאת, בין היתר, לאור ההתפתחות שחלה בהעלאת מעמדו קורבן העבירה ולאור חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001, אשר קובע, בין היתר, את זכותו של הנפגע למסור הצהרה על כל פגיעה או נזק שנגרמו לו.
בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין את העמדה שצריכים בתי המשפט לנקוט בסוגיית הפיתוי הכספי לקורבן העבירה ולפיה ראוי כי יעשה שימוש תדיר בסעיף 77 המוזכר, כלומר: יש להרבות בפסיקת פיצויים לקורבנות עבירה במסגרת הליכים פליליים.
בבסיס עמדת בית המשפט אשר מעודדת פסיקת פיצוי כספי עומדים שני טעמים עיקריים:
1.תשלום פיצוי כספי מצד נאשם נתפס בעיני בימ"ש כמאמץ לתקן את אשר עוות, קרי: את המעשה הפלילי ותוצאתו שהוא האחראי להם.
2.הקלה על קורבן העבירה - להיטיב את נזקו מבלי שיזדקק לתביעה אזרחית ולעבור את הקשיים הכרוכים בניהול הליך משפטי נוסף.
ובלשון כב' שופטת הנוער דנה מרשק-מרום: "כאשר הנאשם מסכים לתשלום הפיצוי והוא בעל אמצעים כספיים מתאימים, הפיצוי יכול לשמש אמצעי מגשר בין ענישת הנאשם לבין הטבת מצבו של הקורבן..."
מנקודת מבטו של הנאשם - נכונותו לשלם פיצוי כספי יכולה להשפיע באופן ממשי על סוג העונש שיוטל עליו ומידתו עם סיום ההליך הפלילי.
כך למשל, נכונותו של נאשם לפצות עבור נזק שגרם, יכולה להביא להקלה בעמדת הרשות התובעת ו/או הקלה בעמדת בית המשפט באשר לעונש הראוי.
אשר לנאשמים שהינם בני נוער, הרי שפיצוי כספי יכול להוות שיקול משמעותי בהחלטת בית המשפט שלא להרשיעם בדין.
כך דוגמא, ישנם שני פסקי דין, שלאור חומרת העבירות והנזק הרב שנגרם, ניתן להניח כי הפיצוי הכספי המשמעותי שהוטל עליהם, היווה שיקול מרכזי בהחלטה שלא להרשיעם.
בתיק 50004/03 הואשמו שני נערים באיומים והשחתת פני מקרקעין ושניים אחרים הואשמו בעבירות של היזק בזדון, איומים והשחתת פני מקרקעין.
על-פי כתב האישום נאמר, בין היתר, כי הנאשמים שלחו מכתבי מאיימים, ריססו כתובות נאצה על קירות, ניקבו גלגלי מכונית וריססו כתובת צבע על רכב.
בית המשפט המחוזי, נמנע מהרשעתם נוכח נתונים שונים אשר הובאו לפניו ופסק על כל אחד מהם לשלם פיצוי כספי בסך 7500 ש"ח.
בתיק 1213/05 הואשמו שני בני נוער בהצתת רכב משטרתי.
בית המשפט לנוער, נמנע מהרשעת השניים נוכח המלצות שירות המבחן ופסק על כל אחד מהם פיצוי כספי בסך 2000 ש"ח.
יודגש כי בתיקים אלו הוטלו על הנאשמים אף עבודות של"צ, התחייבות כספית להימנע מעבירה וצו לפיקוח על-ידי שירות המבחן.
לסיכום: פסיקת פיצוי כספי בהליך פלילי יכולה לסייע לנאשם בהקלה בעונש ולעיתים אף למנוע הרשעתו. עם זאת, יש לזכור, כי הסכמה לתשלום כספי משמעה ויתור על זכותו של הנאשם לכפור בקיומו של הנזק והוכחתו.
לאור כל זאת, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי בטרם תחילת ההליכים המשפטיים.
הוראת סעיף 77 לחוק העונשין התשל"ז-1977, מעניקה לבית המשפט סמכות לחייב נאשם לשלם לקורבן עבירה פיצוי כספי על נזק או סבל שנשא בו וזאת - מבלי לאלצו לכתת רגליו ולהגיש תביעה אזרחית.
המדובר בחיוב כספי שבא לפצות את קורבן העבירה ולהצביע על כך שגורלו הוא בעל השלכה בהליך פלילי.
הפיצוי הכספי במסגרת ההליך הפלילי מקבל בשנים האחרונות משנה תוקף וזאת, בין היתר, לאור ההתפתחות שחלה בהעלאת מעמדו קורבן העבירה ולאור חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001, אשר קובע, בין היתר, את זכותו של הנפגע למסור הצהרה על כל פגיעה או נזק שנגרמו לו.
בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין את העמדה שצריכים בתי המשפט לנקוט בסוגיית הפיתוי הכספי לקורבן העבירה ולפיה ראוי כי יעשה שימוש תדיר בסעיף 77 המוזכר, כלומר: יש להרבות בפסיקת פיצויים לקורבנות עבירה במסגרת הליכים פליליים.
בבסיס עמדת בית המשפט אשר מעודדת פסיקת פיצוי כספי עומדים שני טעמים עיקריים:
1.תשלום פיצוי כספי מצד נאשם נתפס בעיני בימ"ש כמאמץ לתקן את אשר עוות, קרי: את המעשה הפלילי ותוצאתו שהוא האחראי להם.
2.הקלה על קורבן העבירה - להיטיב את נזקו מבלי שיזדקק לתביעה אזרחית ולעבור את הקשיים הכרוכים בניהול הליך משפטי נוסף.
ובלשון כב' שופטת הנוער דנה מרשק-מרום: "כאשר הנאשם מסכים לתשלום הפיצוי והוא בעל אמצעים כספיים מתאימים, הפיצוי יכול לשמש אמצעי מגשר בין ענישת הנאשם לבין הטבת מצבו של הקורבן..."
מנקודת מבטו של הנאשם - נכונותו לשלם פיצוי כספי יכולה להשפיע באופן ממשי על סוג העונש שיוטל עליו ומידתו עם סיום ההליך הפלילי.
כך למשל, נכונותו של נאשם לפצות עבור נזק שגרם, יכולה להביא להקלה בעמדת הרשות התובעת ו/או הקלה בעמדת בית המשפט באשר לעונש הראוי.
אשר לנאשמים שהינם בני נוער, הרי שפיצוי כספי יכול להוות שיקול משמעותי בהחלטת בית המשפט שלא להרשיעם בדין.
כך דוגמא, ישנם שני פסקי דין, שלאור חומרת העבירות והנזק הרב שנגרם, ניתן להניח כי הפיצוי הכספי המשמעותי שהוטל עליהם, היווה שיקול מרכזי בהחלטה שלא להרשיעם.
בתיק 50004/03 הואשמו שני נערים באיומים והשחתת פני מקרקעין ושניים אחרים הואשמו בעבירות של היזק בזדון, איומים והשחתת פני מקרקעין.
על-פי כתב האישום נאמר, בין היתר, כי הנאשמים שלחו מכתבי מאיימים, ריססו כתובות נאצה על קירות, ניקבו גלגלי מכונית וריססו כתובת צבע על רכב.
בית המשפט המחוזי, נמנע מהרשעתם נוכח נתונים שונים אשר הובאו לפניו ופסק על כל אחד מהם לשלם פיצוי כספי בסך 7500 ש"ח.
בתיק 1213/05 הואשמו שני בני נוער בהצתת רכב משטרתי.
בית המשפט לנוער, נמנע מהרשעת השניים נוכח המלצות שירות המבחן ופסק על כל אחד מהם פיצוי כספי בסך 2000 ש"ח.
יודגש כי בתיקים אלו הוטלו על הנאשמים אף עבודות של"צ, התחייבות כספית להימנע מעבירה וצו לפיקוח על-ידי שירות המבחן.
לסיכום: פסיקת פיצוי כספי בהליך פלילי יכולה לסייע לנאשם בהקלה בעונש ולעיתים אף למנוע הרשעתו. עם זאת, יש לזכור, כי הסכמה לתשלום כספי משמעה ויתור על זכותו של הנאשם לכפור בקיומו של הנזק והוכחתו.
לאור כל זאת, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הפלילי בטרם תחילת ההליכים המשפטיים.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il